ציור נופים: הכלי הסודי ליצירת עומק

אחד מהלכים החזקים ליצירת עומק מרהיב בציור!מה הוא הסוד לציור נופים ריאליסטיים ומעמיקים?

התשובה טמונה במילה פרספקטיבה, אבל לא כמו שאתם אולי חושבים עליה. 

רוב העולם מכיר את הפרספקטיבה הקווית, בה מוצאים נקודת מגוז באופק ומותחים אליה קווים כדי ליצור נוף אורבני בעל עומק ותלת מימדיות. פרספקטיבה זו מתאימה לנופים עירוניים וארכיטקטורה.

מה קורה כאשר אנחנו רוצים לצייר נוף בטבע? בטבע אין ממש צורות בעלי קווים מקבילים שבעזרתם נוכל ליצור תחושת עומק כמו בפרספקטיבה הקווית. 

לכאן נכנסת הפרספקטיבה האווירית או במילים אחרות פרספקטיבה אטמוספרית. 

לא סתם יש כאן את השימוש במילה אטמוספירה-

בפרספקטיבה זו תחושת העומק נוצרת על ידי השפעת האטמוספירה: אוויר, לחות, אבק ואור. כל אלה משתנים שמטשטשים ומרככים אובייקטים ככל שהם מתרחקים מאיתנו.

לשיעורי הציור

צייר: אופיר בוסקילה

לכן כשאנחנו מתבוננים בנוף אמיתי – הרים רחוקים, עצים בקו האופק או שדות שנפרשים למרחקים, העין שלנו קולטת את השינויים באטמוספירה ולכן עצמים שרחוקים מאיתנו נראים אחרת- כפי שנפרט על כך בהמשך. 

ציור נוף ללא פרספקטיבה אווירית ירגיש “שטוח”, גם אם קווי המתאר נכונים. אבל כשמשלבים אותה נכון, פתאום הנוף “נפתח”, מרגיש עמוק וטבעי — ממש כמו שאנחנו רואים אותו במציאות.

לפרספקטיבה אטמוספרית שני עקרונות עיקריים:

1. אוביייקטים במרחק הם פחות ברורים.

2. אובייקטים במרחק הם בהירים וכחולים יותר. (בגלל השפעת האטמוספירה)

ננסה להבין זאת על ידי דוגמא-

אם נסתכל על נוף עם רכס הרים מרחוק, מפני שההרים רחוקים מאוד ומושפעים מהאטמוספירה העין האנושית לא תוכל לראות בהם את הפרטים הקטנים. הכל יראה מטושטש יותר. 

אחד מהאומנים הבולטים שהצליחו ליישם את הפרספקטיבה האווירית בצורה יוצאת דופן ביצירות שלהם הוא הצייר אלברט בירסטדט.

                1876–1877"Mount Corcoran"

אלברט בירסטדט היה צייר אמריקאי- גרמני (1830-1902) הוא ידוע בעיקר בזכות ציורי הנופים של מערב אמריקה, שם הוא טייל רבות כדי לתעד את הנופים המרהיבים. 

על ידי התבוננות מעמיקה בטבע, בירסטדט ועוד אומנים אחרים הצליחו ליצור ציורי נופים כל כך משכנעים. 

מה שהוא ואחרים הצליחו לעשות, זה לצייר את מה שהם רואים במקום את מה שהם חושבים שהם רואים.

הרבה ציירים מתחילים יציירו למשל רכס הרים מרוחק כמו שהם היו רואים את ההר מקרוב עם כל הפרטים שלו, צייר מיומן מבין שעליו לצייר את התופעה החזותית כפי שהעין שלו תופסת ולא כפי שהוא מדמיין. 

"Valley of the Yosemite" 1864

ניתן לראות בבירור כיצד בירסטדט יישם את עקרונות הפרספקטיבה בציורי השמן שלו.

ההרים הרחוקים דהויים מאוד ביחס לאלה שקרובים לצופה, כך גם הצבעים מאבדים מהסטורציה שלהם ככל שנכנסים לעומק הנוף. 

הפרטים הקטנים נמצאים רק במישור הקדמי והולכים ומטשטשים ככל שהאובייקטים רחוקים יותר.

גם הגוונים משתנים בהתאם למרחק- מה שרחוק מהצופה בעל גוונים קרים יותר ומה שקרוב בעל גוונים חמים יותר. 

פרספקטיבה אווירית היא הכלי החזק ביותר ליצירת עומק בציור נוף. היא הופכת ציור שטוח למרחב פתוח, טבעי ומרגש-כזה שהצופה ממש “נכנס לתוכו”.

שליטה בעקרונות האלה היא לא רק טכניקה-זו הבנה אמיתית של איך העין האנושית רואה את העולם.

לשיעורי הציור