top of page
  • תמונת הסופר/תOfir Buskila

מאחורי הפנים המוכרות…

כשאנחנו אומרים דיוקנאות, או במילים אחרות פורטרטים, בעולם הציור אנו מתכוונים לציורים של אדם, לרוב יהיו אלו פניו.

ציורי פורטרט כבשו את ליבם של אנשים במשך מאות שנים, מימי הרנסנס ועד ימנו, מציורים מדוייקים וריאליסטים ועד לרישומים מהירים, ציורים של פנים בכל הצורות, הצבעים וההבעות. הפורטרטים מציעים הצצה לחייו של האדם וגורמים לצופים לתהות מי הוא, האם זה הצייר שצייר את עצמו? אולי הייתה זאת בת זוגתו? אמו? האם כך נראו באמת או שמא כלל לא דומים לציור? מה עומד מאחורי הפנים שבפורטרט? 


במאמר הבא בחרתי להתמקד באחד מהאמנים היותר מפורסמים, שלא זכה להכרה בחייו..


דיוקן עצמי עם כובע אפור, ואן גוך, 1888- 1887



וינסנט ואן גוך, הוא אולי אחת מהדמויות האייקוניות והמשפיעות ביותר בתולדות האומנות המערבית.

ציוריו כבשו את הקהל ברחבי העולם, מהציור ״ליל כוכבים״ הנודע, ל״החמניות״ ועד למספר לא קטן של דיוקנאות עצמאיים.

ומאחורי הצבעים המתערבלים, משיכות המכחול והזוהר האומנותי, הסתתר אדם שחיו היו מלאים בסערה פנימית, בחוסר יציבות ובנטייה להרס עצמי. אדם שסיפורו וציוריו ממשיכים לרתק אותנו עד היום…





דיוקן עצמי, ואן גוך, 1889, 

הדיוק הזה וצייר בניגוד לדיוקנאות אחרים של ואן גוך מצד שמאל ולא ימין וזאת כדי להסתיא את אוזנו הכרותה.




ואן גוך יצר לא מעט דיוקנאות עצמיים לאורך הקריירה שלו. דיוקנאות שהעניקו לנו הצצה אישית ופנימית לעולמו ונפשו וחושפים, בלי מילים, את מאבקיו, תשוקותיו והתפתחותו האמנותית לאורך הזמן. אחת מהסיבות שצייר דיוקנאות עצמיים היא כי לא היה לו מספיק כסף על מנת לשלם לדוגמנית שיוכל לצייר אותה, לכן הסתפק בפניו שלו במראה.


אחד מהדיוקנאות העצמיים המוכרים והמפורסמים ביותר של ואן גוך הוא הציור שלו ששמו בפשטות "דיוקן עצמי עם אוזן חבושה" (1889). בעבודה זו, ואן גוך מתאר את עצמו עם אוזן חבושה, תזכורת רודפת לתקרית הידועה לשמצה שבה ניתק חלק מתנוך אוזנו במהלך תקופה של סערה רגשית. הדיוקן העצמי של ואן גוך משדר את הכאב הפיזי והרגשי שסבל, את המהומה הפנימית והעוצמה הרגשית שלו כשעיניו ומבטו המהורהר לוכדים את תשומת ליבו של הצופה.

דיוקן עצמי עם אוזן חבושה, ואן גוך, 1889


דיוקן עצמי בולט נוסף של ואן גוך הוא "דיוקן עצמי עם כובע קש" (1887). בציור זה, ואן גוך מתאר את עצמו עם כובע קש מונח על ראשו, פניו מוארים בגוונים חמים וזהובים. עבודת המכחול הרופפת והצבעים התוססים ומלאי החיות האופייניים לסגנונו של ואן גוך משרים על הדיוקן תחושה של אנרגיה וחיוניות. ואן גוך, אף צייר מספר נוסף של דיוקנאות עם כובע קש.


דיוקן עצמי עם כובע קש, ואן גוך, 1887


הדיוקנאות העצמיים של ואן גוך הם לא רק ייצוגים חזותיים בולטים אלא גם משמשים כחלון אל עולמו הפנימי. באמצעות השימוש בצבע, בהבעות קלות ובקומפוזיציה, ואן גוך העביר את מצבו הרגשי בכנות ואותנטיות. הפורטרטים העצמיים שלו לוכדים רגעים של התבוננות פנימית, ספק עצמי וגילוי עצמי, ומציעים לנו הצצה עמוקה אל תוך מוחו.

 

הפורטרטים העצמיים של ואן גוך ממשיכים לרתק את הקהל ברחבי העולם, ומעוררים הערצה וקסם מהאמן ומורשתו המתמשכת. באמצעות יצירות האמנות האינטימיות והחושפניות הללו, ואן גוך מזמין אותנו להרהר בנושאים האוניברסליים של זהות, סבל וחיפוש אחר משמעות בחיים ובאמנות.




0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page